מהדורת הניוזלטר השבועי (משולחנו של עמי סלנט)
כל הידע שאני צובר , כל שבוע, ויוצר לו הבנייה שיטתית במאגרי מידע מרתקים
הנושאים
האם צה"ל הוא ארגון לומד ? (סקירת ספרות)
מאגר Google Scholar : כמה חידושים משמעותיים
סקירות מעניינות ומחקרים שליקטנו בעיתונים ובאינטרנט בבית הקפה , 6 בינואר 2025
קולות מהשטח: מרצים ומורים המלמדים נוכח האתגר של הבינה המלאכותית
מה למדתי מהספר החדש של מיכל לוי מדמון – זמן להוראה : כלים לשינוי המציאות החינוכית בישראל ?
האם צה"ל הוא ארגון לומד ?
ליקוט וגיבוש : עמי סלנט
נקודות עיקריות
צה"ל הוא צבא השקוע בתהליכי למידה מתמידים, אך עדיין ניצבים בפניו אתגרים בדרך להפוך לצבא לומד באופן מלא.
- עד כמה התאים עצמו בניין הכוח הצה"לי למגמות התפיסתיות המשתנות בעשורים האחרונים? הגורם העיקרי שהכתיב עיסוק תפיסתי ָעצים אינטנסיבי בצה"ל בעשורים האחרונים הוא הקצב הגובר והולך של השינויים בסביבה האסטרטגית.
- תהליך הלמידה ופיתוח הידע של צה"ל למול השתנות מעין זו לא נפתר בקלות . תמורות טכנולוגיות חשובות בעולם הצבאי – עולם האש המדויקת, המודיעין והרשת – "גררו" גם הן את החשיבה הצבאית קדימה ויצרו גלים וגלי נגד של חשיבה תפיסתית על עולם המלחמה הקונבנציונאלית ועל אופיים של העימותים הצבאיים . המציאות האסטרטגית החיצונית והפנימית, משתנה בתקופתנו שינוי מהיר ודרמטי יותר מבעבר.
- הקצב המואץ של השינוי מחייב את צה"ל בעת הזאת להסתגל למערכת תפקודית, שבה הוא מחויב בעדכון ובפיתוח תפיסות בקצב מהיר, מחד גיסא , ומאידך גיסא – קצב התרגום של הלמידה התפיסתית הזו לתהליכי בניין הכוח והארגון נשאר עד שנת 2023 איטי יחסית והאתגר היה לבצע התאמות באופן רציף. אבל זהו מתח מכונן בהתנהלותה של כל מערכת הצבאית בעידן הזה. מתח זה מחייב את צה"ל לדפוס חשיבה אחר על הדרך שבה הוא מפתח ידע ולמידה ארגונית , על הדרך שבה בונים כוח, ועל הדרך שבה הוא נדרש לפעול באופן גמיש ואחר, תוך הפחתת התלות בין אופן הפעלת הכוח לבין מבנים ארגונים בירוקרטיים קיימים, שהגיונם נטוע בחלקו בעבר.
הממצאים
מצד אחד, קיימים מספר גורמים התומכים בתפיסה של צבא לומד בצה"ל :
- דגש על למידה מאירועים: צה"ל מקדיש משאבים רבים לניתוח אירועים מבצעיים, הן בהצלחה והן בכישלון. תהליכי "אחר " תחקיר פעולה" (AAR) הם חלק בלתי נפרד מהתרבות הצבאית, ומאפשרים זיהוי לקחים והטמעתם בפעילות העתידית.
- חדשנות טכנולוגית: צה"ל ידוע בחיבתו לטכנולוגיה חדשה, ובהטמעתה המהירה בשדה הקרב. היכולת להתאים את עצמו לנוף טכנולוגי משתנה היא חיונית לצבא לומד.
- גמישות והסתגלות: צה"ל הוכיח לאורך השנים יכולת גבוהה להסתגל לאיומים משתנים ולסביבות מבצעיות מגוונות. גמישות זו היא תוצר של תהליכי למידה מתמשכים.
מצד שני, קיימים גם אתגרים המונעים מצה"ל להפוך לצבא לומד באופן מושלם:
- ביורוקרטיה כבדה בדרגי הפיקוד ברמת החטיבה : תהליכי למידה ארגוניים עלולים להיתקל בקשיים בשל ביורוקרטיה וחוסר גמישות.
- לחץ מבצעי: הדרישה התמידית לתפקד בסביבה מבצעית מאתגרת עלולה להקשות על הקצאת משאבים מספקים לתהליכי למידה.
- חשש מטעויות: תרבות ארגונית המדגישה היררכיה ושמירה על הסטטוס קוו עלולה להקשות על דיווח גלוי על טעויות ולמידה מהן.
לסיכום, צה"ל הוא צבא השקוע בתהליכי למידה מתמידים, אך עדיין נמצאים אתגרים בדרך להפוך לצבא לומד באופן מלא.
כדי להעמיק את ההבנה של הנושא, ניתן לבחון מספר היבטים נוספים, כגון:
- תפקידם של מפקדים: מפקדים משחקים תפקיד מכריע בקידום תרבות של למידה. האם הם מעודדים יוזמה, חשיבה ביקורתית ולקיחת סיכונים?
- תפקידם של חיילים: האם החיילים מעורבים בתהליכי למידה? האם הם חשים שהם יכולים לתרום לשינוי?
- תפקידם של חוקרים ואנליסטים: האם קיים קשר הדוק בין חוקרים ואנליסטים לבין מפקדים בשטח? האם ממצאי המחקר משולבים בתהליכי קבלת ההחלטות?
גורמים המשפיעים על למידה ארגונית:
- תרבות ארגונית: כיצד התרבות הארגונית של צה"ל מעודדת או מעכבת למידה?
- היררכיה: כיצד ההיררכיה הצבאית משפיעה על היכולת של חיילים וקצינים לשתף פעולה וללמוד זה מזה?
- מנהיגות: מה התפקיד של מפקדים בקידום למידה ארגונית?
מקרים בולטים של למידה ארגונית בצה"ל: לקחים מהשטח
צה"ל, כארגון לומד, עבר במהלך השנים תהליכי למידה משמעותיים בעקבות אירועים שונים. תהליכי הלמידה הללו הובילו לשיפור מתמיד ביעילות המבצעית, בהסתגלות לאיומים חדשים ובפיתוח יכולות חדשות.
להלן מספר דוגמאות בולטות למקרים בהם צה"ל למד והתפתח בעקבות ניתוח אירועים ומצבים שונים:
מלחמת יום הכיפורים (1973)
Yom Kippur War
- לקחים: כישלון המודיעין, חוסר ההיערכות למלחמה במספר חזיתות, והתעלמות מאזהרות הביאו לניתוח מעמיק של כל מערכי הצבא.
- שינויים: שינוי מבני בצבא, חיזוק יחידות המודיעין בפיקודים , שיפור שיתוף הפעולה בין זרועות השירות והטמעת שיטות חדשות לאיסוף מודיעין.
מבצע עופרת יצוקה (2008-2009)
- לקחים: המלחמה בעזה חשפה את הצורך בשיפור יכולות הלחימה בשטח בנוי, התמודדות עם איומי טילים ורקטות, והגנה על האוכלוסייה האזרחית.
- שינויים: פיתוח יכולות לחימה בשטח בנוי, השקעה במערכות הגנה אווירית, שיפור שיתוף הפעולה בין כוחות היבשה והאוויר.
מבצע צוק איתן (2014)
לקחים: המלחמה בעזה הדגישה את חשיבות המודיעין המרחבי, הלחימה במנהרות והתמודדות עם איומי טילים ארוכי טווח.
- שינויים: פיתוח יכולות מודיעין מרחבי, השקעה במערכות לחימה במנהרות, שיפור יכולות ההגנה האווירית.
למידה מתמדת:
- אחר פעולה (AAR): צה"ל מקיים באופן שוטף תהליכי AAR תחקיר לאחר כל אירוע מבצעי, גדול כקטן. תהליכים אלו מאפשרים זיהוי לקחים, שיפור שיטות עבודה והטמעת ידע חדש.
- סימולציות ותרגילים: צה"ל משתמש בסימולציות ותרגילים כדי לאמן את הכוחות, לבחון תרחישים שונים וללמוד כיצד להתמודד עם אתגרים חדשים.
- חדשנות טכנולוגית: צה"ל משקיע משאבים רבים בפיתוח טכנולוגיות חדשות, כגון בינה מלאכותית, רובוטיקה ומערכות סייבר, כדי לשפר את יכולותיו המבצעיות.
לקחים כלליים:
- חשיבות המודיעין: המודיעין הוא כלי מרכזי להצלחת כל מבצע צבאי.
- הסתגלות לאיומים מתפתחים: האיומים המופנים כלפי ישראל משתנים כל הזמן, וצה"ל חייב להתאים את עצמו לאיומים אלו.
- שיתוף פעולה בין זרועות השירות: שיתוף פעולה יעיל בין זרועות השירות השונות הוא קריטי להצלחה.
- חשיבות ההון האנושי: ההון האנושי הוא הנכס החשוב ביותר של צה"ל, והשקעה בהכשרתו ופיתוחו היא חיונית.
אתגרים עתידיים:
- מלחמה היברידית: צה"ל יצטרך להתמודד עם איומים היברידיים המשלבים פעילות צבאית, סייבר, תקשורת והשפעה.
- מלחמה בעצימות נמוכה: צה"ל יצטרך להתמודד עם סכסוכים ממושכים בעצימות נמוכה, הדורשים סבלנות וגמישות.
- טכנולוגיות מתפתחות: צה"ל יצטרך להמשיך ולהשקיע בפיתוח טכנולוגיות חדשות כדי לשמור על יתרון על פני אויביו.
לסיכום, צה"ל הוא ארגון לומד הממשיך להתפתח ולהשתפר על בסיס הניסיון המצטבר. תהליכי הלמידה הללו חיוניים לשמירה על ביטחונה של מדינת ישראל.
ראו גם :
מאפייני הלמידה הארגונית בצה"ל
סיכום השאילתא כפי שנשאלה בפלטפורמת https://www.perplexity.ai/
מערכות למידה מובנות:
צה"ל מפעיל מספר מנגנונים ללמידה ארגונית, כגון:
- מרכז דדו ללימודים צבאיים בין-תחומיים, המשמש כ"מאיץ למידה" אסטרטגי ומבצעי
- מערכת תחקירים מפותחת לאחר אירועים מבצעיים
- תהליכי פיתוח תפיסות מבצעיות חדשות
- גמישות מחשבתית:
צה"ל מעודד חשיבה יצירתית ויכולת הסתגלות מהירה לשינויים, במיוחד ברמות הטקטיות - למידה מניסיון:
ישנו דגש על למידה מאירועים מבצעיים קודמים והפקת לקחים מהם
אתגרים בלמידה הארגונית בצה"ל : חסמים
תרבות ארגונית מעכבת:
לעיתים התרבות הצבאית בצה"ל מאופיינת ב:
אלו מהווים חסמים ללמידה אפקטיבית.
פערים בין שגרה לחירום:
קיים פער בין התרבות הארגונית בשגרה לבין הנדרש בעת לחימה, מה שמקשה על הטמעת לקחים
כמו בכל ארגון גדול, ואולי אף יותר מבארגונים עסקיים, הארגון הצבאי מקיים חסמים מובנים המקשים עליו לפתח תהליכי למידה של ממש, וצה"ל אינו שונה בעניין זה מצבאות אחרים: גישה צינית מול "חוסר מעשיות" – חשיבה תפיסתית היא תהליך ארוך, מופשט יחסית, ש"הקצה המעשי" שלו נתפס כרחוק ועמום. הארגון הצבאי ניכר במחויבות לביצוע שנתפסת כערך. על רקע זה אפשר להבין מדוע נשמעים לא אחת גם קולות ציניים בנוגע לתהליכי פיתוח ידע שכאלה. "נפעיל מספיק כוח עד שהאויב יוכרע", "נדרש להתאמן, לשפר מוכנות ולהיות מוכנים להפעלת כוח על בסיס תורת הקרב הקיימת ותורת הלחימה הבסיסית – כל השאר יסתדר".
לסיכום, צה"ל מפגין מאפיינים רבים של ארגון לומד, אך עדיין ניצב בפני אתגרים משמעותיים בתחום זה. שיפור מתמיד של תהליכי הלמידה הארגונית הוא קריטי ליכולתו של צה"ל להתמודד עם האתגרים המשתנים בשדה הקרב המודרני.
מקורות המידע
מערכת הלמידה המטכ"לית – בין שמרנות להשתנות – תפיסת ההפעלה כמקרה מבחן – אלוף יואב הר אבן, 2014
By Meir Finkel PRISM Vol. 8, No. 4
סא"ל עמיר סנדר , נתי ברנס , רס"ן אמיר קופרשמידט , אמיר בר יוחאי , מתרבות צבאית לתרבות קרבית , מערכות 423 ( קישור)
Marcus, R. D. (2014). Military Innovation and Tactical Adaptation in the Israel–Hizballah Conflict: The Institutionalization of Lesson-Learning in the IDF. Journal of Strategic Studies, 38(4), 500–528.
Abstract
This article highlights a pattern of military adaptation and tactical problem-solving utilized by the Israel Defense Forces (IDF) while engaged in protracted conflict with the Lebanese militant group Hizballah. It discusses the IDF’s recent attempts to institutionalize their historically intuitive process of ad-hoc learning by developing a formal tactical-level mechanism for ‘knowledge management’. The diffusion of this battlefield lesson-learning system that originated at lower-levels of the organization is examined, as well as its implementation and effectiveness during the 2006 Lebanon War. A nuanced analysis of IDF adaptation illustrates the dynamic interplay between both ‘top-down’ and ‘bottom-up’ processes of military innovation.
סקירת מודלים וגישות בלמידה ארגונית
רקפת ששון , למידה ארגונית ( קישור)
Stephen P. Rosen, Winning the Next War: Innovation and the Modern Military (Ithaca, NY: Cornell UP 1991)
Benjamin Lambeth, ‘Israel’s War in Gaza: A Paradigm of Effective Military Learning and Adaptation’, International Security 37/2 (Fall 2012), 81–118
Why Do Militaries Struggle to Learn?
S Raveh – The Dado Center Journal – idf.il
מאגר Google Scholar : כמה חידושים משמעותיים
מאגר Scholar של גוגל נכנס למהפכת ה-AI.
לסקירה ולפרקי ההדרכה באתר האינטרנט " ידע וסקרנות דיגיטלית" בעריכת עמי סלנט
https://www.amisalant.com/?p=28084
סקירות מעניינות ומחקרים שליקטנו בעיתונים ובאינטרנט בבית הקפה , 6 בינואר 2025
כמה דברים מעניינים יותר מאשר הכותרות הרגילות בעיתונים : גם הפעם חפרנו קצת יותר לעומק והממצאים , לעניות דעתנו , מעניינים .
ליקוט והבניית הידע : עמי סלנט , מידען
סיוע בהפניות : נורית סלנט ( פעם מורה להיסטוריה , תמיד מורה להיסטוריה)
הנושאים
חג ללא חשמל (אוקראינה)
סוריה : בחזרה למסילה החיג'אזית
פולין נחשבה במשך שנים למדינה חשוכה ומקרטעת. כעת היא נקודת אור באפלה
חשיפה: ילדים עיטרו כדי חרס בממלכה סורית לפני 4500 שנה
לניוזלטר החדש מתאריך 6 בינואר 2025
קולות מהשטח: מרצים ומורים המלמדים נוכח האתגר של הבינה המלאכותית
איסוף ותחקיר : עמי סלנט
כיצד מתמודדים מורים בכיתה ומרצים בקורסים עם אתגרי הבינה המלאכותית והשימוש שעושים תלמידים וסטודנטים בכלי בינה מלאכותית ?
היה לי חשוב להביא קולות של אותם מורים המלמדים בביה"ס וגם באוניברסיטאות , הם משמיעים קול אותנטי של התמודדות עם תלמידים וסטודנטים השולטים בכלי הבינה המלאכותית,
בסקירה גם ביטוי לקולות של מקומות העבודה לגבי שילוב הבינה המלאכותית בלמידה ובהוראה
לסקירה המלאה באתר האינטרנט " ידע וסקרנות דיגיטלית" בעריכת עמי סלנט
https://www.amisalant.com/?p=28017
מה למדתי מהספר החדש של מיכל לוי מדמון – זמן להוראה : כלים לשינוי המציאות החינוכית בישראל ?
קרא , למד והרחיב אופקים : עמי סלנט , מידען ואיש חינוך
מהדלקת הנר השביעי של חנוכה ועד הנר שמיני לא יכולתי להניח מידי את הספר החדש של מיכל לוי מדמון .
בעקבות קריאת הספר החדש של "זמן להוראה" שהוציאה לאור מיכל לוי מדמון , למדתי רבות אודות מתודות איכותיות בהוראה ובלמידה בארץ ובעולם ולא פחות מכך על תנאי עבודתם שדל המורים בישראל לעומת מערכות חינוך בחו"ל .
סקירת הספר, זמן להוראה: כלים לשינוי המציאות החינוכית בישראל ) הוצאת ניב , 2024
בעשורים האחרונים , מעט מאד ספרי עיון בחינוך נכתבו ע"י מורים שמלמדים בבתי הספר ובכך ייחודו של הספר החדש שכתבה מיכל לוי מדמון , מורה למתמטיקה ומדריכת מורים.
לסקירת הספר באתר האינטרנט " ידע וסקרנות דיגיטלית" בעריכת עמי סלנט
https://www.amisalant.com/?p=28044
נשמח אם תצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ותשאירו את כתובת המייל שלכם.