מכאן ומשם 13 בנובמבר 2024
מהדורת הניוזלטר השבועי (משולחנו של עמי סלנט)
נשמח אם תצטרפו לרשימת התפוצה של הניוזלטר ( יש כבר אלפים שהצטרפו)
הנושאים :
אחד המרכיבים המשמעותיים ביותר לניצחון במלחמה ממושכת – כושר ייצור (עמית לידור)
הרקע הסוציולוגי -כלכלי לניצחון טראמפ ( ד"ר בתיה אונגר סרגון)
מה אפשר לעשות עם יכולות העיבוד של Pages בתוך פלטפורמת Perplexity ?
וויקי-וואנד הוא כלי נהדר לשיפור חוויית הקריאה ודליית המידע בוויקיפדיה
תוסף Ask R Discovery החדש עבור ChatGPT,
משבר ההוראה העולמי והמורים, חלק ב'
דברים מעניינים שליקטנו בעיתונים ובאינטרנט בבית הקפה ביום שני 11 בנובמבר 2024
אחד המרכיבים המשמעותיים ביותר לניצחון במלחמה ממושכת – כושר ייצור
השימוש ההולך וגובר של הרוסים בכטב״מים לתקיפה באוקראינה
מאת: עמית לידור ( סא"ל מיל' )
מומחה בחברת aeronautics-sys.com
בשבוע שעבר פרסמו האוקראינים והבריטים נתונים לגבי השימוש ההולך וגובר של הרוסים בכטב״מים לתקיפה באוקראינה. בין אוגוסט לאוקטובר שוגרו 4,300 כטב״מים לעבר אוקראינה, כשבחודש אוקטובר לבדו שוגרו מעל 2,000. קצב השיגורים נשמר גם בשבוע הראשון של נובמבר. מה אפשר ללמוד מזה?
קצב השיגורים גדל ליניארית, ללא קשר למהלך כלשהו במלחמה. מכאן ניתן להסיק שקצב הייצור \ אספקה של הכטב״מים הללו בצד הרוסי הוא כבר בכמויות בנות ארבע ספרות בכל חודש. זה הרבה. מעבר לאלו שציינתי בשרשור מסוף מאי, ישנן סיבות נוספות שבגללן הרוסים מגדילים את קצבי הייצור והשיגור.
תחקיר מעניין של הוול סטריט ג׳ורנל, שהתפרסם לאחרונה, נותן הצצה לאחד המרכיבים המשמעותיים ביותר לניצחון במלחמה ממושכת – כושר ייצור הרוסים נערכים לייצור כטב״מי ״שאהד 136״ איראניים (״גראן-2״) בקצב של 6,000 יחידות בשנה. איך ולמה?
התחקיר מתאר את הדרכים של האיראנים לעקוף את הסנקציות של המערב באמצעות חברות קש בהונג קונג ואיחוד האמירויות, במה שמכונה על-ידי חמינאי ״כלכלת ההתנגדות״. המאמץ הרוסי להגדיל את כושר הייצור ולהתחמש בכמות גדולה של ״שאהדים״ מעיד, במידת מה, שהם אינם מעריכים שהמלחמה תסתיים בקרוב.
מפעל המל״טים באזור הכלכלי המיוחד אלאבוגה, כ-1,000 ק״מ מזרחית למוסקבה, מגביר את קצב ייצור ה״שאהדים״ לכ-6,000 בשנה – זאת על-ידי סיוע לוגיסטי איראני, רכיבים סיניים ועובדים ממזרח אפריקה. כמה המפעל הזה חשוב? הרוסים עושים הכל להגדלת כושר הייצור, האוקראינים עושים הכל כדי לפגוע בו.
הסיבה שהרוסים זקוקים להרבה ״שאהדים״ פשוטה – הם אפקטיביים. במונחי כלכלת מלחמה עלות המטרה בתקיפה עם ״שאהד״ קטנה משמעותית מתקיפה באמצעות כל כלי אלטרנטיבי. יתרה מכך – ה״שאהדים״ מאלצים את האוקראינים לפרוס כמות בלתי סבירה של תותחים או להשתמש במיירטים שעלותם גדולה בהרבה מה״שאהד״.
החישוב הזה מביא בחשבון שרידות נמוכה של ה״שאהדים״ ובעיות דיוק. עד כדי כך ה״שאהד״ אפקטיבי. עד כה שיגרו הרוסים לעבר אוקראינה יותר מ-4,000 ״שאהדים״, נראה שזו רק ההתחלה. חוץ מתקיפות מתקני תשתית, הרוסים משלבים ״שאהדים״ בתקיפות של חימושים אחרים כדי להציף את ההגנ״א האוקראינית
האיראנים השתמשו בשיטה דומה בליל ה-14 באפריל והביאו את ישראל ובעלות בריתה להשקיע משאבים אדירים בבלימת ההתקפה.
עוד מידע מעניין: ההכשרה של מפעילי ה״שאהד״ הרוסיים מתקיימת בסוריה, המדריכים הם אנשי משמרות המהפכה וחיזבאללה. בסרטונים: תקיפת המפעל באלאבוגה באמצעות מל״ט אוקראיני.
מקור וקרדיט : עמית לידור , ברשת טוויטר ( קישור )
פרספקטיבה היסטורית : הניצחון הגרמני בתחילת מלחמת העולם השנייה נבע יותר מחדשנות טקטית מאשר מעליונות טכנולוגית. בהמשך המלחמה , יכולות הייצור הטכנולוגיות העצומות של ברה"מ וגם של ארה"ב ( כנגד יפן ) התגלו כמשמעותיות יותר ותרמו רבות לנצחון בעלות הברית…
הרקע הסוציולוגי -כלכלי לניצחון טראמפ
"יש פער מעמדי גדול מאוד באמריקה, מדינה שאנחנו אוהבים לחשוב עליה כחברה חסרת מעמדות", אומרת ד"ר בתיה אונגר-סרגון, עורכת מדור הדעות במגזין הידוע "ניוזוויק". בספרה החדש "Second Class: How the Elites Betrayed America's Working Men and Women" היא טוענת כי הפער בין מעמד הפועלים בארה"ב ובין האליטה האמריקאית משנה את המדינה מהיסוד.
מהו מעמד הפועלים ומהי אליטה, ואיך זה בא לידי ביטוי בארה"ב?
"החלוקה השמאלית והימנית, שמושכת את כל תשומת הלב הציבורית, היא מסך עשן לחלוקת המעמדות. כ-20% מהאוכלוסייה הם המובילים – אליטה 'מוסמכת', ששולטת כעת ביותר מ-50% מהתמ"ג, שבעבר היה שייך למעמד הביניים. ובינתיים, אנשים ללא תואר אקדמי, עם משרה מלאה, שעובדים הרבה יותר קשה מהאליטות, מתקשים להגשים את החלום האמריקאי. הם בקושי משיגים את הגרסה הצנועה ביותר של קיום יציב לעצמם ולילדיהם.
ד"ר אונגר-סרגון, שמחזיקה בדוקטורט מאוניברסיטת ברקלי, ממחישה את הפגיעה באדם העובד: "1971 הייתה סוג של סמן גבוה לשכר מעמד הפועלים, ולאחר מכן שכרם די קפא. כשמביאים בחשבון את האינפלציה, השכר הריאלי שלהם ממש ירד, כמעט בעקביות. אז, ב-1971, החלק הגדול ביותר של התמ"ג היה במעמד הבינוני. בנוסף, חסמי הכניסה לרבות מהמשרות שנחשבות היום למשרות 'המוסמכות', היו הרבה יותר נמוכים ממה שהם כיום.
"ה-NAFTA (ההסכם ליצירת אזור סחר חופשי בין ארה"ב, קנדה ומקסיקו, א"ו) הוא הסכם סחר אסוני שנחתם בשנות ה-90 על ידי ביל קלינטון. הוא למעשה לקח 5 מיליון משרות ממעמד הפועלים במפעלים, שסיפקו לעובדים שלהם שכר של מעמד הביניים ואת החלום האמריקאי – בעלות על בתים, פרישה וכבוד, שירותי בריאות וחינוך נאותים לילדים. כל העבודות האלה נשלחו לסין ולמקסיקו, שהן, אגב, בנו את מעמד הביניים שלהן. מקומם אותי שלקחנו את העבודות הטובות האלה כדי שאנשים יוכלו לקבל סחורה זולה יותר".
ראו גם :
מה אפשר לעשות עם יכולות העיבוד של Pages בתוך פלטפורמת Perplexity ?
לצורך ניהול הידע שלי , התחלתי להשתמש במנגנון Pages של תוכנת Perplexity
מנגנון עיבוד המידע של Perplexity נמצא בתוך library של תוכנת Perplexity
אני מנוי PRO על תוכנת Perplexity כבר כמה חודשים והיא מועילה לי מאד בעבודתי כמידען בכמה וכמה פרויקטים .
בהדרכה הקצרה שקיבלתי מאיש ההיי-טק , אודי סלנט ( הבן שלי ) הוא אמר לי תוכנת Perplexity מייתרת כיום את עבודתי כמידען ומנהל ידע .
הפיצ'ר של Perplexity Pages היא תכונה חדשה שהופכת את ממשק הצ'אט AI המסורתי למאמר שניתן לשתף או לפורמט סקירה בבלוג. יצירת דף מידע היא קלה – המידע מחולק בצורה מסודרת למקטעים, עם מקורות רשומים מתחת לכל אחד מהם. אתה יכול בקלות להעתיק קישורים או תוכן מקטעים בודדים ואפילו להוסיף קטעים חדשים כדי להפוך את המאמר למקיף יותר. חווית המשתמש היא מהשורה הראשונה.
לסקירה המלאה בבלוג המידענות וניהול התוכן הדיגיטלי בעריכת עמי סלנט
וויקי-וואנד הוא כלי נהדר לשיפור חוויית הקריאה ודליית המידע בוויקיפדיה
מזה כמה שנים אני משתמש Wikiwand , כלי דיגיטלי מעולה להצגת מידע מתוך ויקיפדיה .
מדובר על חברת סטראט-אפ ישראלית אשר חלק ממשרדיה גם בסן פרנסיסקו בארה"ב . בחודשים האחרונים הם שילבו בינה מלאכותית בתוך היישום שלה.
Wikiwand הוא כלי נהדר לשיפור חוויית הקריאה בוויקיפדיה. הוא מציע מגוון רחב של תכונות שגורמות לקריאה להיות יותר נעימה ומעניינת.
הנה כמה מהמאפיינים הבולטים של Wikiwand
לסקירה בבלוג המידענות וניהול התוכן הדיגיטלי בעריכת המידען עמי סלנט
תוסף Ask R Discovery החדש עבור ChatGPT,
הרצתי שאילתה באמצעות Ask R Discovery באחד מנושאי המחקר הוותיקים שלי ( דפוסי שימוש ושביעות רצון של סטודנטים בפלטפורמות LMS ) .
הממצאים שקיבלתי באמצעות תוסף AI זה בהחלט טובים.
רקע : תוסף Ask R Discovery החדש עבור ChatGPT,
לסקירה בבלוג המידענות וניהול התוכן הדיגיטלי בעריכת עמי סלנט
משבר ההוראה העולמי והמורים, חלק ב'
נקודות עיקריות
בעידן הדיגיטלי יש פחיתות בהערכה לידע של המורים כי לתלמידים , ולעתים גם להוריהם , יש אשליות של מומחיות והשקפות מוטות מבחינת החשיבות של צבירת ידע.
התלמידים בחברה של היום, בכל רחבי העולם , מפקפקים בערך של מאמץ עצמי להבין ולבנות בסיס ידע (הבניית ידע) ובסופו של דבר, הערך היחסי של הכרת החשיבות ברכישת ידע, עיבוד והבנה עמוקה הולך ויורד .
הופעת פתרונות הבינה המלאכותית כגון ChatGPT, והסגידה של החברה כולה לכך תרמו גם הם לפקפוק של הלומדים בחשיבות ההוראה בכיתה .
לדעת המומחים בעולם : חשוב ללמד חשיבה ביקורתית. מכיוון שמידע נמצא תמיד בקצה אצבעותיהם, התלמידים זקוקים לידע עמוק יותר על מנת לשפוט ולהעריך טענות ידע אחרות ואת תקפותן. כאן , ללא ספק , הם צריכים עזרה ממורים כדי להפוך לתלמידים עם יכולת ביקורתית.
יש להקנות לתלמידים כישורי אוריינות מידע חקרנית . כדי לעזור לתלמידים, מורים יכולים להדגיש את החשיבות של בדיקת מקור המידע.
ניתן ללמד בבתי ספר מיומנויות מקורות כמו בדיקת המניעים, והפרספקטיבה של המחברים על ידי מורים בעלי ידע מעמיק בדיסציפלינה שלהם.
ההשפעה השלילית של החינוך המדיד : המהפכה של החינוך המדיד היא מהפכה שקטה שהתרחשה כמעט באקראי. למעשה היא מעולם לא הוכרזה כמהפכה. ובכל זאת היא הולידה את אחד השינויים הגדולים ביותר במערכת החינוך בישראל ובמערכות חינוך בעולם כולו. מדובר על ההשפעה המהפכנית של המבחנים הבינלאומיים על מערכות חינוך לאומיות .
מבחינה המורים בבתי הספר : המורים בעד הוראה היברידית .
המורה אורה : אני תומכת אך ורק בשיטות החדשות ופחות מוצאת צורך להיאחז בשיטות ישנות. למשל למידה היברידית היא משהו נפלא שקרה.
לסקירה המלאה באתר ידע וסקרנות דיגיטלית
https://www.amisalant.com/?p=27563
דברים מעניינים שליקטנו בעיתונים ובאינטרנט בבית הקפה ביום שני 11 בנובמבר 2024
כמה דברים מעניינים יותר מאשר הכותרות הרגילות בעיתונים : גם הפעם חפרנו קצת יותר לעומק והממצאים , לעניות דעתנו , מעניינים . תודה גם לנורית סלנט ( פעם מורה להיסטוריה , תמיד מורה להיסטוריה) .
לסקירה בבלוג " יום השני, של נורית ועמי סלנט
נשמח אם תצטרפו לרשימת התפוצה של הניוזלטר ( יש כבר אלפים שהצטרפו)