מהדורת הניוזלטר השבועי (משולחנו של עמי סלנט)
נשמח אם תצטרפו לרשימת התפוצה של הניוזלטר
החל מגיליון קודם התחלנו לסקר גם סקירות ומחקרים משמעותיים בעיתונות ובמדיה האיכותיים
הנושאים
מחדל לפי הספר: כיצד התפתחו בצה"ל שני צבאות – צבא ההיי־טק וצבא הפרשים
בינה מלאכותית ועומס מידע קוגניטיבי : תמונת מצב , אוגוסט 2024
מנוע החיפוש you.com מבוסס AI מוסיף להשתכלל
כמה מחקרים וכיווני פיתוח מעניינים שהוצגו בכנס מיט"ל 2024
אלונה פרנקל , בת 5 , ההישרדות באקציית הילדים בגטו לבוב
כך מת , נקבר וקם לתחייה הצייר יונש שטרן
מחדל לפי הספר: כיצד התפתחו בצה"ל שני צבאות – צבא ההיי־טק וצבא הפרשים
סקירת ספר חדש בהוצאת " מערכות"
ספר זה נכתב לפני המלחמה שפרצה ב־7 באוקטובר 2023. מטרתו הייתה להסביר כיצד התפתחו בצה"ל שני צבאות – צבא ההיי־טק וצבא הפרשים. האחד מתקדם, חדשני ונוצץ, והשני מיושן, מסורבל, אפור ולא רלוונטי לשדה הקרב מלבד למשימות הגנה. הספר ניסה להתחקות אחר הסיבות להתפתחות שני הצבאות בצה"ל, להבין את המשבר שצה"ל חווה עקב כך, ולהציע כיצד ניתן לפתור אותו. זאת תוך ניסיון לענות על שלל שאלות קשות שעליהן קיבלה החברה הישראלית תשובה כואבת
תא"ל גיא חזות לחם בכל זירות הלחימה של צה"ל – בדרום לבנון, בשתי אנתפאדות ביהודה ושומרון ובעזה שאחרי הפיכת חמאס. בתפקידיו האחרונים פיקד על אוגדה 80 ושימש נספח הגנה בחו"ל. ב־7 באוקטובר התגייס למילואים ומונה למפקד מערך הלמידה המבצעית במלחמה של כוחות היבשה. תא"ל חזות נשוי לשירלי ואב לארבעה ילדים. זהו ספרו הראשון.
כתבה של עמוס הראל בעיתון " הארץ"
היהירות והזלזול שלפני, ההיערכות של חמאס, אי־הסקת המסקנות וגם העתיד לבוא: ספר חדש של קצין מילואים משרטט את מפת הכשלים של הצבא, שהובילה לטבח. אחרי היציאה למלחמה, תא"ל גיא חזות מעלה גם את השאלה אם הלקחים שכן נלמדו יספיקו למלחמה אזורית
המסמך המטלטל ביותר על מצבו של צה"ל והאופן שבו תפקודו הכושל של הצבא אפשר את הצלחת מתקפת הטרור של חמאס ב–7 באוקטובר, כלל אינו מסווג. למעשה, אפשר להשיגו מהשבוע בחנות הספרים הקרובה לביתכם.
תת־אלוף במילואים גיא חזות, בעבר מפקד אוגדה בפיקוד הדרום, כתב ספר רחב יריעה, "צבא ההיי־טק וצבא הפרשים: כיצד ויתרה ישראל על צבא היבשה". הספר (בהוצאת "מערכות" של משרד הביטחון) עמד לצאת לאור באמצע אוקטובר אשתקד. הנסיבות הכתיבו את דחיית הפרסום ביותר מתשעה חודשים, אבל סיפקו לספר אפילוג שכמעט כתב את עצמו. ניכר שחזות היה מעדיף לוותר עליו. אילו הקשיבו בדרג המדיני ובמטכ"ל לאזהרות הכלולות בו, אולי היה מצטמצם היקף האסון.
בפתח הספר חזות מתאר כינוס של הפורום המבצעי הבכיר של צה"ל, שהוא השתתף בו ב–2018. הרמטכ"ל אז, גדי איזנקוט, החליט לחשוף לפני המפקדים כמה מסודות המב"מ, המערכה בין המלחמות, שבה עסקו במרץ אמ"ן, חיל האוויר ואגף המבצעים מאז תחילת אותו עשור. "התפיסה והמבצעים שהוצגו העידו על צבא מתקדם ומשוכלל הנמצא במיטבו — נועז, תחבולני, חדשני, טכנולוגי וחותר למגע", כתב. אלא שלקציני היבשה שהאזינו להרצאות, רוב משתתפי הכנס, לא היה כל קשר להתפתחויות הללו. בצה"ל, הם הבינו בהדרגה, "התפתחו שני צבאות. האחד נוצץ ומוביל את הצבא בתחום המבצעי. האחר, שהם משתייכים אליו, אפור ולא רלוונטי, עסוק בעיקר במשימות ביטחון שוטף שוחקות. צבא ההיי־טק וצבא הפרשים".
המב"מ היא שיאו של תהליך שנמשך שלושה עשורים. ישראל השקיעה סכומי עתק בקהילת המודיעין, בחיל האוויר וביכולות טכנולוגיות, וצמצמה את הקשב וההשקעה ביבשה. השינויים נבעו גם מהסיבולת הפוחתת של החברה הישראלית לאבדות בפעילות צבאית. תמרון קרקעי, במלחמות וביניהן, הוא מהלך מסוכן שלעולם יהיה כרוך גם במחיר לא מבוטל. כך נוצר מעגל קסמים; יחידות היבשה, ובמיוחד כוחות המילואים, הוזנחו, היקף האימונים שלהן צומצם ורמתן המקצועית ירדה. בהתאם, ירד גם האמון של הקבינט והמטכ"ל ביכולת להפעילן. ואילו חיילים צעירים, עתירי כישורים, החלו לחפש את עתידם המקצועי בחילות אחרים, והדבר גרם להידרדרות ברמת הפיקוד ביבשה.
כתב היד המקורי של הספר הסתיים במבצע "שומר חומות" בעזה, במאי 2021, ובפרשת ה"מטרו", ההפצצה האווירית הכושלת של מערך המפקדות התת־קרקעי של חמאס. צה"ל התעקש להציג את הפעולה כהצלחה גדולה. לכמה עיתונאים נלהבים נמכרו הערכות הזויות בדבר הרג המוני של מחבלים ותבוסה ניצחת שהונחלה לחמאס. בפועל, קרה דבר הפוך.
התוכנית, שהוכנה בקפידה במשך שנים ונועדה לשמש קלף מכריע נגד חמאס, הופעלה בלא הצדקה. הפיקוד הבכיר חשש להכניס כוח קרקעי למהלך תמרון יבשתי מוגבל, שנועד לדחוק מאות מחבלים למצוא מסתור מתחת לקרקע ואז לפגוע בהם בתקיפה אווירית מדויקת. בלי תמרון, חמאס לא קנה את ההונאה ואנשיו נשארו על מקומם. מחבלים מעטים נהרגו וישראל בזבזה יכולת אסטרטגית. חזות אינו חוסך את שבטו ממפקדיו לשעבר. בעיניו הפרשה היא מיצוי מזוקק של פגעי צה"ל בעשורים האחרונים: חשש להפעיל כוחות קרקע ולהסתכן בכישלון או באבדות, חשיבה קבוצתית מסרסת, רוח של "מבסוטיזם" הצובעת כל התפתחות בפילטר ורוד. כתב — ולא ידע מה ניבא.
למאמר המלא של עמוס הראל בעיתון " הארץ" , כפי ששיתף עוזי נבות בפייסבוק
בינה מלאכותית ועומס מידע קוגניטיבי : תמונת מצב , אוגוסט 2024
הקדמה מאת עמי סלנט , מידען ואיש חינוך
מזה שנים אני חוקר ולומד על היבטים של עומס מידע קוגניטיבי בלמידה בכלל ובלמידה מקוונת בכלל . כבר פרסמתי על כך כמה וכמה סקירות בעבר (עומס קוגניטיבי ולמידה בסביבה מקוונת: תמונת מצב 2021) וגם פדגוגיה דיגיטלית : מטלות אינטראקטיביות מקוונות לתלמידים מנקודת המבט של עומס קוגניטיבי
לאחרונה התחלתי לבדוק את הקשר בין בינה מלאכותית ועומס מידע קוגניטיבי , בסקירה הנוכחית מוצגים הממצאים שאיתרתי במאגרי מידע אקדמאיים וגם מתוך חילופי מידע עם קולגות בעולם . יש כבר כמה וכמה דוקטורנטים/דוקטורנטיות שחוקרים וחוקרות בעולם את הסוגייה בבתי הספר ובקורסים אקדמאיים , וכאשר יתפרסמו הממצאים הסופיים , נפרסם זאת גם כאן באתר שלנו .
לסקירה באתר ידע וסקרנות דיגיטלית
מנוע החיפוש you.com מבוסס AI מוסיף להשתכלל
בשבוע האחרון מנוע החיפוש מבוסס בינה מלאכותית you.com הוסיף שכבת חיפוש נוספת המבוססת על מודל השפה של מטא(פייסבוק) Llama 3.1 405B
השוואה למנוע החיפוש Perplexity.ai
מנוע החיפוש you.com בהשוואה למנוע החיפוש Perplexity.ai מניב יותר ממצאים לבקשת החיפוש . לעומת זאת Perplexity.ai מציג את התשובות והממצאים בצורה יותר תמציתית עם פחות עומס מידע .
המסקנה מבחינה מידענית : צריך לעשות שימוש בשני מנועי חיפוש אלו . לצרכי מחקר YOU.COM עדיף.
לסקירה בבלוג המידענות וניהול התוכן הדיגיטלי בעריכת עמי סלנט
כמה מחקרים וכיווני פיתוח מעניינים שהוצגו בכנס מיט"ל 2024
בהשוואה לכנסים הקודמים של מיט"ל , היו פעם הרבה יותר מחקרים וכיווני פיתוח משמעותיים בתחומי החינוך וההוראה המקוונת
כנס מיט”ל העשרים ושתיים בנושא הוראה ולמידה משלבת טכנולוגיה בהשכלה הגבוהה: תובנות מהעבר ומבט אל העתיד, נערך השנה ביום רביעי, יח’ תמוז התשפ”ד, 24.7.2024 במרכז יצחק רבין, תל אביב
לסקירה באתר " ידע וסקרנות דיגיטלית"
אלונה פרנקל , בת 5 , ההישרדות באקציית הילדים בגטו לבוב
סיימתי אתמול לקרוא :
אלונה פרנקל , ילדה , הוצאת עם עובד , מהדורה שנייה 2012
מבין 2000 ספרי הזיכרונות של ילדים בשואה שקראתי עד כה בעברית ובאנגלית , ספרה האוטוביוגרפי של אלונה פרנקל היה אחד המרתקים ביותר !!
ההישרדות באקציית הילדים בגטו לבוב
"ליד החדר שלנו בגטו לבוב , היה מטבח והיה שם תנור מטבח לבישול , לתנור הזה היה פתח לפחמים , אף פעם לא הבעירו אשר בתנור הזה.
מאחורי התנור נחפר בונקר משוכלל למדי . אבא שלי תיכנן את הבונקר הזה. אבא שלי ידע לעשות הכול , לאבא שלי היו ידי זהב. הוא ידע לתכנן בונקרים , לעקור שיני זהב של אמא שלי מאוחר יותר במחבוא אצל הצייר הפולני, להבעיר אש בעזרת זכוכית מגדלת וקרני שמש בזמן המחבוא.
כך מת , נקבר וקם לתחייה הצייר יונש שטרן
מתוך הספר המרתק של אלונה פרנקל , ילדה , הוצאת חרגול , 2012
הצייר היהודי יונש שטרן שהיה לימים לרקטור האקדמיה לאמנות בקרקוב , זכה בזמנו לפרסום בינלאומי.
באחרית חייו הארוכים צייר מצבות
מדוע צייר מצבות ?
בציור למעלה Jonasz Stern (Poland, 1904-1988) – Self Portrait
לסיפור החיים המרתק באתר " חיים של אחרים : ביוגרפיות וסיפורי חיים"
נשמח אם תצטרפו לרשימת התפוצה של הניוזלטר