מהדורת הניוזלטר השבועי (משולחנו של עמי סלנט)
נשמח אם תצטרפו לרשימת התפוצה של הניוזלטר (יש כבר אלפים שהצטרפו)
הנושאים
מהדורת הבוקר של דף הטוויטר שלי הבוקר, מוקדשת לאחד האזורים היפים בעולם British Columbia, Canada
מה בין הפתעת הנ"ט, במלחמת יום הכיפורים 1973 ובין הפתעת הכטב"מים 2024 (ד"ר יגיל הנקין)
"עוזרי מחקר" – כלי AI לתמיכה בעולמות האקדמיה" : עוזרי מחקר" – כלי AI לתמיכה בעולמות האקדמיה
חיפוש בגוגל לעומת צ'אטבוטים של בינה מלאכותית: כמה נקודות השוואה מבחינה מידענית
העורק הפועם של אפריקה , נהר הקונגו
ההישרדות של נעמי שדמי ( בת 13 ) ואחיה יושקה ( בן חמש וחצי בגטו בודפשט)
מהדורת הבוקר של דף הטוויטר שלי הבוקר, מוקדשת לאחד האזורים היפים בעולם British Columbia, Canada
בּוֹרְחָנוּת – נטייה לברוח מן המציאות ולהסיח את הדעת מעניינים מעיקים , בלועזית: אֶסְקֶפִּיזְם
מה בין הפתעת הנ"ט, במלחמת יום הכיפורים 1973 ובין בהפתעת הכטב"מים 2024
כמו בהפתעת הנ"ט, גם בהפתעת הכטב"מים היא אינה מעצם קיום האמצעי, אלא מהעובדה שהאויב מצא דרך להשתמש בו בצורה שלא היינו ערוכים לה ובצורה שלא רצינו לראות. כדי למנוע מעצמנו להיות מופתעים ממה שאנו יודעים (או היינו אמורים לדעת), עלינו להבין שעיקר הבעיה אינו נעוץ בידיעה, אלא בהבנה".כמו בהפתעת הנ"ט, גם בהפתעת הכטב"מים היא אינה מעצם קיום האמצעי, אלא מהעובדה שהאויב מצא דרך להשתמש בו בצורה שלא היינו ערוכים לה ובצורה שלא רצינו לראות. כדי למנוע מעצמנו להיות מופתעים ממה שאנו יודעים (או היינו אמורים לדעת), עלינו להבין שעיקר הבעיה אינו נעוץ בידיעה, אלא בהבנה".
מאמר חדש ומעמיק מאת ד"ר יגיל הנקין על הנ"ט ביום הכיפורים מול הכטב"מים ב"חרבות ברזל", ועל הפתעות שאינן הפתעות. המאמר עתיד להתפרסם בגיליון הקרוב של "מערכות", אולם ראינו חשיבות בהפצתו כעת בשל האירועים האחרונים.
https://www.maarachot.idf.il/30146
"עוזרי מחקר" – כלי AI לתמיכה בעולמות האקדמיה"עוזרי מחקר" – כלי AI לתמיכה בעולמות האקדמיה
עם התפתחותו המואצת של תחום הבינה המלאכותית, כלי AI הופכים למשאב חיוני המציע לנו שלל של מידע וקיצורי דרך. העולם האקדמי הוא חלק מהעידן החדש ועולות תהיות ומחשבות רבות כיצד להשתמש ב– AI במחקר ובהוראה. האם אפשר להיעזר בכלי AI לצורך כתיבת עבודות או מחקר אקדמי? איך ניתן לשלב בין העולמות ולשמור על מקוריות וחדשנות וגם על ביקורתיות ואיכות? כיצד נכון להיעזר ב– AI בצורה שתסייע לנו וגם תפיק תוצרים העומדים בסטנדרטים המקובלים בעולמות המחקר?
דרך אחת היא להיעזר בכלים ייעודיים המותאמים ורלוונטיים לעולם האקדמי ודרישותיו הייחודיות, שיכולים לסייע לנו באיתור מאמרים (אמיתיים!), סיכום, ו"שיחה" עם המאמר.
מאת : עמליה עזר-פטנט, הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי
חיפוש בגוגל לעומת צ'אטבוטים של בינה מלאכותית: כמה נקודות השוואה מבחינה מידענית
ההתפתחות המהירה של בינה מלאכותית יצרה מגוון כלים חדשים לחיפוש מידע, כאשר שני השחקנים המרכזיים הם מנוע החיפוש של גוגל וצ'אטבוטים כמו ChatGPT כל אחד מהם מציע יתרונות ייחודיים.
אבל לגוגל יש מערכת של הזחלנים(Crawler), עליה הם עובדים ומפתחים מעל 25 שנה !!
לסקירה באתר " ידע וסקרנות דיגיטלית" בעריכת עמי סלנט
https://www.amisalant.com/?p=27390
העורק הפועם של אפריקה , נהר הקונגו
נהר הקונגו הוא נתיב התחבורה המרכזי החוצה את ליבה של היבשת – לאלה המעיזים לשוט בו.
ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו הכבישים מעטים, ובמקרים רבים דוברות הם האמצעי הטוב ביותר לשינוע סחורות ואנשים. בדרכו הארוכה אל האוקייאנוס האטלנטי הנשכת לאורך כ4,700 קילומטרים ,נהר הקונגו מחבר תשע ממדינות אפריקה , אך תמיד מזוהה , בשמו ובמהותו עם הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.
נהר הקונגו ויובליו שימשו נתיב הגירה לבני האדם עוד בתקופה שהתיישבו באזור דוברי בנטו בשנת 400 לפני הספירה.ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו כיום, נתיבי המים משמשים מעין רקמת חיבור עיקרית המקשרת בין הכפר , העיר , האוקיאנוס והעולם החיצון , אך בכך לא מסתכמת חשיבות הנהר, וגם לא בעוצמת הזרם האדירה שלו – ממוצע של כמעט 42,500 מטרים מעוקבים לשנייה. הנהר נתפש באופן היסטורי כבעל עושר של מרבצי יהלומים , מינרלים וכל משאב אחר שהעולם עשוי לחפוץ בו.
כבר בגיל צעיר הילדים לומדים לחתור בדוגיות בנהר הקונגו וביובליו כגון הMongale וגם ה-Lomami.
לסקירת הצילומים המרהיבים בבלוג "איים בזרם" בעריכת עמי סלנט
ההישרדות של נעמי שדמי ( בת 13 ) ואחיה יושקה ( בן חמש וחצי בגטו בודפשט)
סיימתי לקרוא את ספרה המרתק של נעמי שדמי (נעמי שדמי , מרתה ונעמי, משרד הבטחון – ההוצאה לאור, מהדורה חמישית , 2009 ) ודליתי מתוכו 2 קטעים אודות ילדותה בשואה , הנה הראשון :
שמרי על אחיך הקטן , אני בוטחת בך , אני סומכת עלייך" . היא רצתה להתקרב אלינו לחבק אותנו , לנשק אותנו .
"אם תתקרבו אל אימכם, אשחיל אתכם על הכידון " , איים הקלגס הגרמני שאחז באימא"
עמדנו מולם חסרי אונים , שני ילדים יהודים קטנים , חסרי מגן , ילד בן חמש וחצי וילדה בת שלושה-עשרה.
הקלגסים ההונגרים ( אנשי " צלב החץ" הפשיסטית ההונגרית) והגרמני אחזו באימא שלהם והתחילו לגרור אותה החוצה .
להמשך סיפור החיים במיזם התיעוד " ילדים בשואה" ( מפעל התיעוד היחידי מסוג בארץ ובעולם)
https://children-in-holocaust.blogspot.com/2024/09/13.html
נשמח אם תצטרפו לרשימת התפוצה של הניוזלטר (יש כבר אלפים שהצטרפו)
כתיבת תגובה