מהדורת הניוזלטר השבועי (משולחנו של עמי סלנט)
נשמח אם תצטרפו לרשימת התפוצה של הניוזלטר
מגיליון זה נתחיל לסקר גם סקירות ומחקרים משמעותיים בעיתונות ובמדיה האיכותיים
הנושאים
דה-אסקלציה בכל מחיר
כמה דברים שלא ידעתם אודות החייל מוטי רווה ז"ל
כמה דברים שלא ידעתם על האוכלוסייה הדרוזית בלבנון
כך כשל פרויקט אטלנטיס להצפת מנהרות חמאס ברצועת עזה
כמה דברים שלמדתי בכינוס הקניית הכישורים Skills&Tech של TheMarker ומכללת אפקה, יולי 2024
ויסות רגשי של מורים בכיתה : מחקרים ודרכי התמודדות
היישום Elicit: בינה מלאכותית בחיפוש מאמרים אקדמיים, התנסות ומסקנות
עיר המערות העתיקה חנדזורסק , ארמניה
דה-אסקלציה בכל מחיר
מי שמופתע מהתגובה המאופקת של ממשל ביידן למתקפה של חיזבאללה, כנראה לא היה קשוב 9 חודשים. הממשל מחוייב לדה-אסקלציה, גם נוכח התגרויות איראניות בוטות. השאלה המרכזית היא איך ישראל יכולה לנווט במציאות הזו.
"דה-אסקלציה" הפכה למנטרה בשיח האסטרטגי של הממשל. ג'ייק סאליבן, היועץ לביטחון לאומי, מרבה להשתמש במונח בהקשרים מגוונים, מעזה ועד אוקראינה. במאמר מנובמבר 2023, סאליבן אף התהדר בהצלחת הממשל בדה-אסקלציה של משברים בעזה – טענה שנותרה על כנה גם לאחר אירועי ה-7 באוקטובר
אבל מהי ״דה-אסקלציה״? מקור האסטרטגיה בסדר העדיפויות של ממשל ביידן: סין כאתגר מרכזי, כל השאר – כולל איראן – בעדיפות משנית. סדר העדיפויות מכתיב מדיניות של הפגת מתחים (דה-אסקלציה) עם איראן, תוך העדפת ערוצים דיפלומטיים על פני עימות צבאי, במטרה לפנות משאבים להתמודדות עם האתגר הסיני.
האסטרטגיה הניבה תוצאות מעורבות. בעוד שהחייאת הסכם הגרעין נכשלה, הושגו הבנות על הקלה בסנקציות תמורת ריסון איראני. טהרן המשיכה בהעשרת אורניום, אם כי בקצב מתון, והגבירה את תמיכתה ברוסיה, תוך שיפור מעמדה הבינלאומי.
הממשל מצדו העדיף להתעלם מהתפתחויות אלו בתמורה לשקט יחסי.
אירועי ה-7 באוקטובר ערערו את היציבות האזורית, אך לא שינו את האסטרטגיה האמריקאית. הממשל ממשיך לדבוק בדה-אסקלציה, בניסיון להכיל את הלחימה בעזה ולמנוע הסלמה אזורית רחבה. גם נוכח התקפות על כוחות אמריקניים בסוריה ועיראק, התגובה נותרה מרוסנת, עם הסלמה מוגבלת רק לאחר אבדות אמריקניות.
האיום החות'י על חופש השיט בים האדום – אינטרס אמריקני חיוני היסטורית – זכה אף הוא לתגובה מאופקת, המתמקדת בסיכול התקפות ולא בפעולה מקיפה נגד החות׳ים.
שיאה של מדיניות הדה-אסקלציה היה בתגובה להתקפה האיראנית על ישראל באפריל 2024. בעוד וושינגטון ראתה בסיכול ההתקפה ניצחון להגנה האווירית האזורית, בטהרן ובבירות אזוריות אחרות, האירוע עשוי להתפרש כהוכחה ליכולת איראנית לתקוף בעלת ברית אמריקנית ללא תגובה כמעט.
ארה״ב נותנת לאיראן להתנהג באופן יותר ויותר תוקפני, מה שלמרבה האירוניה רק מגדיל את הסיכוי למשבר שיכריח אותה להגיב
המשך האסטרטגיה צפוי גם תחת הנהגה דמוקרטית עתידית. ישראל תצטרך להפנים כי תמיכה אמריקנית ביוזמות צבאיות תהיה מוגבלת, גם במחיר של חיזוק איראן וציר ההתנגדות. ובזמן שממשל טראמפ אולי ינקוט גישה אגרסיבית יותר כלפי טהרן, ספק אם יהיה לו את הרצון למלחמה אזורית.
מקור וקרדיט : ניצן דוד פוקס , אנליסט גיאופוליטי , יועץ בתחום למשרד הביטחון, ( קישור)
כמה דברים שלא ידעתם אודות החייל מוטי רווה ז"ל
רב"ט במיל' מוטי רווה, מפעיל צמ"ה, נפל בקרב בדרום רצועת עזה
הדס חפץ הרוש בת דודתו של החייל מוטי רווה ז"ל כותבת עליו :
אתם בטח תוהים – איך יכול להיות שהוא רב"ט במיל' ? מוטי גדל בתור מרדכי במשפחה חרדית בבני ברק. בגיל 13 רב עם ההורים וברח מהבית, ולא חזר. הוא פגש את מיכל המקסימה ויחד הם שרדו את החיים, ולימים גם יצרו חיים – שתי בנות מתוקות ומקסימות. מוטי היה איש טוב עם ידיים טובות.
ב7/10 הוא הבין שהוא לא יכול להישאר בבית, הוא חייב לתרום, חייב להתגייס. הוא עסק בבנייה והיה מומחה לכלים כבדים – דחפורים, מפלסות, D9 ודומיהם. אז הוא התגייס והפעיל אותם בתוך עזה. אתמול הוא חטף פגיעה ישירה של נ"ט ונהרג.
לסיפור החיים באתר "חיים של אחרים : ביוגרפיות וסיפורי חיים"
כמה דברים שלא ידעתם על האוכלוסייה הדרוזית בלבנון
מאת :
Ben Tzion Macales
האוכלוסייה הדרוזית בלבנון היא השנייה בגודלה בהשוואה כמותית לאוכלוסיות הדרוזיות במקומות אחרים בעולם. מדובר על כרבע מיליון דרוזים שמהווים כ-5.2 מהאוכלוסייה הכוללת של לבנון. הדרוזים הלבנונים מיצבו את עצמם, לרוב תחת החלטתו של ולידה ג'ומבלט המזוהה כמנהיגם, כגורם מרכז שאינו תומך בשני
הצדדים העיקריים בפוליטיקה הלבנונית – קואליציית ה-14 במרץ קואליציית ה-8 במרץ. ה-14 במרץ מזוהים כפרו-מערביים, ושם נמצאים המפלגות הנוצריות ברובם. ה-8 במרץ מזוהים עם ציר ההתנגדות. ג'ומבלט אמר מספר פעמים שהוא תופס את ישראל כאויב, אך על חיזבאללה למזער את ההתגוששויות בדרום.
במפה ניתן לראות את תפרוסת האוכלוסין של הדרוזים. ניתן לראות שחלקם יושבים על הרי שוף ממזרח ויש להם יכולת לשלוט על ציר דמשק-ביירות. גם מערבית לשם הם מתיישבים באזורים כפריים מה שחשוב לציין, שלפי ההתייצבות, לדרוזים אכפת מעצמם. הם רוצים את האזורים שלהם שקטים. הם לא יתנו לכוחות חיזבאללה להשתמש במשאבים שלהם במסגרת הלחימה בישראל. מצד שני, הם לא יתפסו את ישראל כמושיעם. אם דרוזים אחרים ייפגעו, יהיה להם סולידריות, אבל ידעו להגן על עצמם מפני כוחות קטלניים, בין ישראל ובין חיזבאללה.
אגב, לאור האירועים של הדרוזים הסורים (מג'דל שמס, כך הם מזדהים) נראה שהדרוזים הלבנונים מביעים סולידריות דרוזית קלאסית. אבל מפאת הפחד מחזבאללה הם מעדיפים את הנאריטיב השקרים שהאחריות על חיי הדרוזים בגולן הוא על ישראל בלבד. לפחות כך לפי ג'ומבלט. אל תצפו שהם יהיו בני ברית שלנו
כך כשל פרויקט אטלנטיס להצפת מנהרות חמאס ברצועת עזה
מאת: יניב קובוביץ ואיתן אבריאל
זה התחיל באימוץ תוכנית ישנה ולא מתאימה, המשיך בהתעלמות מאנשי המקצוע ומסכנה אפשרית לחטופים, והסתיים כעבור חודשים אחדים בלא כל ידיעה אם מישהו בכלל נפגע. "הארץ" משרטט פרופיל לפרויקט אטלנטיס שהיה לכישלון צבאי ידוע מראש — ושאיש לא עצר עד שהיה מאוחר מדי
זה היה אמור להיות ה"גיים־צ'יינג'ר", מענה חדש, מהיר יחסית וקטלני לאחת החזיתות המורכבות ברצועת עזה. או כפי שהגדירו זאת בצבא: "פריצת דרך הנדסית וטכנולוגית משמעותית בהתמודדות עם אתגר תת־הקרקע". מאחורי כל התיאורים הללו הסתתרה "אטלנטיס", מערכת שאמורה להוציא את מנהרות חמאס מכלל פעולה ולהרוג בכירים בארגון, באמצעות הזרמת מי ים בעוצמה גבוהה.
אלא שכחצי שנה לאחר חשיפת המערכת לציבור, מתברר שאטלנטיס אבודה; היא כבר לא בשימוש, ואיש בצבא אינו יודע לומר איזו תועלת, אם בכלל, הניב הפרויקט היקר הזה. תחקיר "הארץ" — שמתבסס על שיחות עם כמה מקורות המעורים היטב בפיתוח המערכת ובפעולתה, וכן על מסמכים ופרוטוקולים מדיונים סגורים בהשתתפות קצינים בכירים ואנשי מקצוע — מגלה שלל כשלים בהתנהלות סביב המערכת ומשרטט פרופיל לכישלון ידוע מראש.
יש תשובה מורכבת, אולי גם יותר מתשובה אחת, לשאלה איך פרויקט שהוגדר בצה"ל "שובר שוויון", הפך למחדל שהלך וגדל. אחד הגורמים המרכזיים לכישלון הוא הלך הרוח בימים הראשונים למלחמה. "ההישגים על הקרקע מול בכירי חמאס היו לא משמעותיים", מספר מקור ביטחוני. "רוב הכוח של חמאס, בעיקר הזרוע הצבאית, נכנס לתוך המנהרות, וזה יצר לחץ על הפיקוד הבכיר בצה"ל".
"ההזרמה לא בוצעה לפי תורת הלחימה שפותחה, לא נאספו ממצאים ולא נעשו המדידות שהוגדרו. לאורך התקופה היה נתק בין הגורמים בשטח ובין היחידה המלווה"
מומחים מטעם רשות המים
כבר מתחילת העיסוק בתוכנית, הטילו אנשי המקצוע ספק ביכולת לגרום להצפת המנהרות באופן שיקשה על פעילי חמאס לשהות בהן ויגרום למותם. "פינקלמן רצה להיכנס ולפעול במנהרות כמה שיותר מהר", מסביר מקור ביטחוני שמעורה בפרטי התוכנית. "כל יכולת שתרגלו בצה"ל עד המלחמה לא היתה קשורה למציאות שהכוחות פגשו בשטח. בצה"ל חשבו שאפשר להמציא את הגלגל מחדש בתוך ימים או שבועות, בלי ללמוד את הנושא והתוצאות שלו לעומק".
כמה דברים שלמדתי בכינוס הקניית הכישורים Skills&Tech של TheMarker ומכללת אפקה, יולי 2024
ועידת אפקה-דה מרקר SKILLS&TECH היא וועידה כלכלית חינוכית ביוזמה משותפת של מכללת אפקה ו־TheMarker לדיון אסטרטגי בסוגיות הקשורות לעתיד שוק התעסוקה ובפרט בפער שבין הכישורים הנדרשים בשוק התעסוקה הטכנולוגי המשתנה לבין הכישורים הנרכשים בהכשרות, במערכת החינוך ובאקדמיה.
לסקירה שלי באתר " ידע וסקרנות דיגיטלית"
ויסות רגשי של מורים בכיתה : מחקרים ודרכי התמודדות
המושג 'ויסות רגשי' מתייחס ליכולת האדם למתן את עוצמת רגשותיו ולשלוט בביטוי ההתנהגותי שלהן.
מורים ובעלי תפקידים מתאימים את עצמם להגדרות של תפקידיהם ומקבלים על עצמם את הדימוי הכרוך בתפקיד ואת המשמעויות הנדרשות מביצועו. לכן, הם גם מאמצים לעצמם תדמית תפקודית, ובכלל זה הבעת רגשות המותאמת ל“קוד התפקיד“. כך, מורים נוטים להראות התלהבות או להישאר רגועים גם כששיעור מופרע. בפועל, זהו דיכוי של רגשות (למשל כעס) או זיוף של רגש חיובי רצוי כדי לשמור על דימוי אידאלי .
מורים הנקלעים למצבים של התמודדות לא נכונה עם ויסות רגשית מצויים בסיכון גבוה יחסית לשחיקה בהוראה.
ככל שהמורים דיווחו יותר על עבודה רגשית, כך הם נמצאו שחוקים ותשושים יותר.
שימו לב במיוחד לסיכומים שלי בהמשך הסקירה מתוך הספר רגשות בהוראה ובניהול בית ספר : אסופת מאמרים / עורך: יזהר אופלטקה
היישום Elicit: בינה מלאכותית בחיפוש מאמרים אקדמיים, התנסות ומסקנות
הנושאים בסקירה :
רקע
תכונות חדשות
חיפוש והצלבת מקורות מידע בלוגיקה בוליאנית
התנסות לגבי שאלת מחקר
השוואה למאגרי מידע אקדמאיים
לסקירה החדשה בבלוג המידענות וניהול התוכן הדיגיטלי בעריכת עמי סלנט
עיר המערות העתיקה חנדזורסק , ארמניה
למרות הטופוגרפיה ההררית הקשה, התושבים באזור זה של מזרח ארמניה נאלצו לחפור בתי מגורים במערות בח'נדזורסק העתיקה במאה ה-13. בתי המערות שימשו כהגנה בפני צבאות לוחמים שפלשו למזרח ארמניה . הכפר/עיירה היה מיושב עד סוף שנות ה-50. על פי הערכה, חיו כ-15,000 אנשים שהשתמשו במערכת מורכבת של חבלים וסולמות כדי להגיע למערות מעשה ידי אדם. עם זאת, בהתחשב בעובדה שזה לא היה מתורבת שאנשים במזרח ארמניה עדיין גרים במערות, הפקידים הסובייטים של ברה"מ אילצו את הכפריים לעזוב.
בתקופת רצח העם הארמני ובימי מלחמה בתי המערות שימשו מקלט על ידי האוכלוסייה המקומית.
בכפר המערות היו גם שתי כנסיות, 27 חנויות, 3 בתי בד, בורסקאות ו-7 בתי ספר. כיום, המערות מתפקדות כאורוות ומחסנים.
כיום, גשר תלוי באורך 160 מטר מחבר את חנדזורסק העתיקה והחנדזורסק החדשה.לסקירת הצילומים המרהיבים בבלוג " איים בזרם"
